רשלנות רפואית

מסתבר כי לא מעט אנשים נפגעים בשנה עקב רשלנויות של רופאים, כתוצאה מכך בעת שמנסים להוכיח תביעת רשלנות רפואית, על התובע להוכיח כי מי שטיפל בו הרופא או המוסד הרפואי, הפרו כלפיו את חובת הזהירות שלהם והתרשלו במעשה או במחדל אשר גרם לו לנזק גופני.

על מנת שתביעה זאת תצלח אזי יש צורך להוכיח שהרופא או המוסד הרפואי אכן לא פעלו באופן סביר ומיומן.

לצורך הוכחת התביעה יש להגיש במסגרתה חוות דעת של רופאים מומחים הקובעים מצד אחד באופן ברור כי הייתה רשלנות רפואית ומאידך מצד שמי הקובעים כי קיים קשר סיבתי בין אותה הרשלנות לנזק גופני וכן מה היקפו של אותו נזק גופני שנגרם לתובע.

לדאבוננו, תובעים נתקלים מידי פעם בתופעה המכונה "שתיקת הרופאים" שמשמעותה היא שרופאים טובים לא נחפזים לתת חוות דעת נגד קולגה שלהם למקצוע אולם יחד עם זאת ניתן עדין למצוא רופאים טובים אשר כן יהיו מוכנים לתת חוות דעת כנגד חבריהם למקצוע.

מבחינה פרוצדוראלית, מאוד חשוב לפני שנכנסים לשלם עלויות גבוהות עבור חוות הדעת, על הרופא המומחה לבדוק את החומר המצוי בתיק הרפואי ולקבוע אם לדעתו המקצועית יש בכלל מקום וטעם בחוות דעת מטעמו או שמאידך לדעתו אין סיכויים רבים לתביעה משפטית ועל כן לא כדאי להמשיך בתהליך.

במידה ויקבע המומחה הרפאי כי לדעתו המקצועית יש עילה לתביעה הוא יוכל להמשיך ולכתוב את חוות הדעת.

כפי שצוין קודם לכן, בעת שמגישים תביעת רשלנות רפואית אזי לא מספיק להוכיח כי הייתה רשלנות מצד הגורמים הרפואיים כלפי התובע הניזוק אלא יש להעריך מהו הנזק הגופני נגרם באופן ישיר כתוצאה מהמעשה או המחדל הרשלני. היקף הנזק שאותם מעריך המומחה הרפואי נקבע על פי אחוזי נכות מטעמו של התובע.

אין זה סוד כי גם הצד השני הנתבע יביא חוות דעת של מומחים מטעמו אשר יעריכו את הקף הנזק של התובע ולא מיותר לציין שהערכתם קרוב לודאי תהיה יותר נמוכה מהיקף הנזק שהעריך המומחה הרפואי מטעם התובע, ואז יוכל בית המשפט לאמץ לעצמו את אחת מחוות הדעת או מאידך למנות מומחה רפואי מטעמו אשר יתמוך בצורה כזאת או אחרת בחומר שהוגש לפניו, או לקבל את חוות הדעת מטעם התובע באופן חלקי.

קביעת שיעור הפיצויים

שיעור הפיצויים נקבע, על פי ראשי הנזק השונים ולפי העניין, כגון:

את תביעת רשלנות רפואית ניתן להגיש לבית המשפט במהלך 7 שנים לאחר האירוע הנטען לרשלנות שכתוצאה ממנו נתגלה הנזק הגופני, אחרת, אחרי תקופה זאת מתיישנת עילת התביעה. מה שקובע לעניין ההתיישנות הוא מועד גילוי הנזק הגופני, כלומר אם הנזק לא היה ניתן לגילוי לפני שהתגלה בפועל הרי שמרוץ ההתיישנות לא יעלה על 10 שנים ממועד האירוע. אצל קטינים, מרוץ ההתיישנות להגשת תביעת רשלנות רפואית מתחיל מהרגע שהקטין הפך לבגיר, כלומר מרוץ ההתיישנות מתחיל בגיל 18 ומסתיים בגיל 25.